מאת שמואל שי, יזם ויועץ כלכלי להסכמי אברהם.

הקדמה

הסכמי אברהם החלו ב 2020 כיוזמת נורמליזציה בין ישראל לאמירויות ולבחריין, ובהמשך למרוקו ולסודאן. בתוך חמש שנים הם התפתחו ממערכת יחסים דיפלומטית למועדון כלכלי אזורי שהולך ומתגבש כקואליציית פיתוח, סחר ותשתיות המחברת בין אסיה, המזרח התיכון, המפרץ, אפריקה ואירופה. ההיגיון פשוט: ביטחון כלכלי, ביטחון תזונתי וביטחון אנרגטי באמצעות פרויקטים טכנולוגיים ישימים, מימון חכם ושיתופי פעולה חוצי גבולות. זהו מודל פעולה שמסוגל לצרף מדינות נוספות, לפתור סכסוכים מקומיים הנובעים ממחסור במים, מזון ואנרגיה, ולהאיץ צמיחה בעזרת ידע מישראל, ארצות הברית ואירופה.

אודות שמואל שי

שמואל שי הוא יועץ כלכלי בכיר בעל התמחות ייחודית בליווי ופיתוח שיתופי פעולה עסקיים וכלכליים הנוצרים במסגרת הסכמי אברהם. בזכות ניסיון רב-שנים בניתוח מגמות כלכליות, גיבוש אסטרטגיות צמיחה וניהול פרויקטים בינלאומיים רחבי היקף, שמואל מעניק לחברות וארגונים ישראליים ובינלאומיים ליווי מקצועי ומדויק בהשקעות, חדירה לשווקים חדשים והקמת מיזמים משותפים עם מדינות המפרץ והזירה האזורית הרחבה.

במסגרת פעילותו, שמואל משלב הבנה מעמיקה של תחומים פיננסיים, תעשייתיים וטכנולוגיים, יחד עם ניתוח מקצועי של השפעות גאופוליטיות על הכלכלה המזרח־תיכונית. הוא שותף פעיל בבניית מודלים עסקיים מותאמים־מציאות, בגיבוש הסכמים ובתמיכה בפעילות כלכלית מורכבת המחייבת איזון בין אינטרסים, תרבויות וצרכים מגוונים. בנוסף, שמואל פועל כמגשר מקצועי בתהליכי בינוי אמון, הפחתת סיכונים וניהול יחסים ארוכי טווח בין שותפים עסקיים.

השילוב בין ראייה אסטרטגית, הבנה מוסדית וחיבור ישיר לשוק הופכים את שמואל שי לדמות מובילה ומבוקשת בתחום הייעוץ הכלכלי הקשור להסכמי אברהם. פעילותו ממשיכה לתרום באופן משמעותי להעמקת הקשרים הכלכליים והמדיניים בין ישראל למדינות העולם הערבי, ולחיזוק תהליכי הצמיחה האזורית בדור החדש של שיתופי הפעולה במזרח התיכון.

מה היו הסכמי אברהם עד היום: מסד נתונים אמיתי לפעולה

• החתימה והמסלול המדיני: ההכרזה והחתימה בספטמבר 2020 בוושינגטון ייסדו מסגרת יחסים רשמית בין ישראל לאמירויות ולבחריין, ובהמשך הצטרפו מרוקו וסודאן. המסגרת עוגנה בהצהרת הסכמי אברהם של מחלקת המדינה האמריקאית.
• מסגרות המשך אזוריות: ה Negev Forum  איגד את ארה"ב, ישראל, מצרים, האמירויות, בחריין ומרוקו, והקים קבוצות עבודה קבועות במים ומזון, אנרגיה נקייה, תיירות, חינוך, נבטחה אזרחית ועוד. זהו מנגנון פרקטי לתיאום פרויקטים אזוריים.
• מסלול כלכלי מסחרי מתקדם: ההסכם המסחרי המקיף בין ישראל לאמירויות CEPA מפחית מכסים בכ 96 אחוז משורות המכס ובכ 99 אחוז מערך הסחורות, פותח שווקים לשירותים ופיננסים, ומגדיר יעד להרחבת הסחר הדו צדדי ל 10 מיליארד דולר בחמש שנים.
• שותפויות רביעיות חדשות: פורמט I2U2   הודו, ישראל, האמירויות וארה"ב   מזרים השקעות לתאי מזון ותשתיות חקלאות מתקדמות בהודו ולפרויקטי אנרגיה מתחדשת, מודל פעולה משלים למועדון אברהם.
• קישוריות בין יבשות: הכרזת מסדרון IMEC בג'י 20 2023   הודו, סעודיה, האמירויות, ירדן, ישראל והאיחוד האירופי   מציבה תוואי רב מודלי לרכבת, נמלים, אנרגיה וסיבים תת ימיים, כבעל פוטנציאל לשנות שרשראות אספקה בין אסיה לאירופה.
• מציאות מורכבת: המלחמה בעזה ציננה חלק מהקשרים העסקיים הגלויים, אך מנגנוני הסחר והפרויקטים ארוכי הטווח ממשיכים להיבנות וממתינים לחלון יציבות מדיני אזורי.

הקונספציה החדשה: מועדון כלכלי אסטרטגי עם שלושה יסודות

מטרת העל: לצרף מדינות למועדון ההסכמים כשותפות השקעה ויישום, על בסיס שלושה יסודות פעולה:

1. ביטחון כלכלי: הגדלת תמ"ג ותעסוקה דרך פרויקטים ישימים בקנה מידה משתנה, שימוש בכלי סחר כמו CEPA, וקישור למסדרונות קישוריות.
2. ביטחון תזונתי: האצה של חקלאות מתקדמת, פארקי מזון אזוריים ושיתופי פיתוח זרעים, מים והתפלה. מודלים של I2U2 מספקים תבנית פעולה להשקעות מהירות. (
3. ביטחון אנרגטי: פריסת תשתיות חשמל ירוק, גז כתווך למימן נוזלי, קווי הולכה אזוריים, ואינטגרציה לפרויקטים של אחסון אנרגיה. קבוצות האנרגיה של Negev Forum יוצרות שפה טכנית משותפת.

מה עושים בפועל: סל פרויקטים טכנולוגיים ישימים ומהירים

חקלאות מתקדמת ומערכות מזון

• חקלאות ורטיקלית: חוות רב שכבתיות בערים, שדרוג שרשרת קירור, בינה מלאכותית לניהול השקיה ודשנים.
• אקווה פוניקה וחוות דגים: שימוש במי קולחין מטוהרים, הזנת שווקים עירוניים, הפחתת לחץ על דיג ימי.
• פארקי מזון אזוריים: מודלי I2U2 כהשראה להון זר ומסחר חוצה גבולות, כולל יצוא ידע ישראלי ומימון מהאמירויות.

מים והתפלה

• התפלת מי ים ושפכים: קונסורציומים אזוריים, מיתוג מים לחקלאות וחילופי מים אנרגיה בין שכנות גבול.
• דיגיטליזציה של רשתות מים: חיישנים, GIS, טיפול באבידות מים עירוניות באמצעות חברות ישראליות ואירופיות.

אנרגיה נקייה ומימן

• ייצור חשמל ירוק: מתקני PV ו CPP ליד מרכזי צריכה, הסכמי רכישת חשמל אזוריים, מאגרי אגירה.
• מימן נוזלי: שימוש בגז של מדינות האזור כקרש קפיצה לייצור מימן, תדלוק תחבורה כבדה ותעשייה, וחיבור למסדרון IMEC לצרכי יצוא.

תחבורה וקישוריות

• מסילות רב יבשתיות ונמלים: סנכרון לוגיסטי בין הודו המפרץ ישראל אירופה, תקני מכס דיגיטליים, ותשתיות סיבים וכבלים תת ימיים.

בריאות וחינוך

• רפואה מתקדמת: טלה מדיסין, מרכזי הדמיה ניידים, מעבדות אזוריות לשירותי דם ובדיקות.
• חינוך ישים: הכשרות טכניות למפעילי מתקנים, אקדמיות אזוריות למים, אנרגיה ולוגיסטיקה, ושיתופי פעולה אוניברסיטאיים דרך Negev Forum.

חיבור בין שכנות גבול ופתרון קונפליקטים

המודל מתמקד בפתרון בעיות שמייצרות חיכוך: מים, מזון, אנרגיה ותחבורה. פרויקטי התפלה משותפים, חוות מזון אזוריות, קווי חשמל וגז, ומסדרונות מסילה יוצרים תלות הדדית חיובית ומקטינים תמריצים להסלמה. קבוצות העבודה והפורמטים כמו I2U2 מספקים מנגנוני תיאום ופיקוח אזרחי כלכלי.

מודל יישום ייחודי: מדינות, מלכים, שבטים וקהילות

בניגוד למודלים בירוקרטיים כבדים, היישום נשען על עבודה בשתי שכבות:

• ממשלות ומסגרות סחר: הסכמי CEPA, רגולציה, מכסים, סטנדרטים ותקינה משותפת.
• מנהיגות קהילתית: מלכים מקומיים, ראשי שבטים וקהילות, רשויות מחוזיות ועירוניות. היתרון: ידיעת השטח, יכולת גיוס כוח אדם, והיתכנות חברתית גבוהה לפרויקטים.
  שילוב השכבות מייעל רכש, קרקעות, היתרים ותפעול, ומקטין סיכוני עיכוב.

כלכלת המועדון: השתתפות הון, יעדי סחר וקרנות פרויקטים

• דמי הצטרפות והשקעה: מדינות חזקות נושאות ברכיב הון ראשוני, מדינות חלשות נכנסות במסלול הקלה, בתמורה לשקיפות, שמירה על סטנדרטים ושיתופי פעולה אזוריים.
• יעדי סחר: הסכמי CEPA וקומת IMEC מכוונים להגדלת נפחי הסחר, הדיגיטציה של מכס ושחרור מהיר בנמלים. הנתונים והיעדים של אמירויות ישראל מסמנים תקרה גבוהה להרחבה אזורית.
• כלי מימון: קרנות תשתיות אזוריות, הנפקות פרויקט, ערבויות הדדיות, מימון משולב עם מוסדות בינלאומיים, ועסקאות "משאבים תמורת פיתוח" באפריקה.

מה רצוי לצרף עכשיו: מיפוי מדינות יעד

• שכנות ליבה: ירדן ומצרים כגשרי מעבר לוגיסטיים ואנרגטיים, לבנון, סוריה ועיראק כמועמדות לתוכניות שיקום ממוקדות מזון מים אנרגיה. המסגרת של Negev Forum מאפשרת שיתופי פעולה גם ללא יחסים שלמים.
• אפריקה: מדינות בעלות גז, שמש ורוח, ושטחים לחקלאות מתקדמת. חיבור למסדרון IMEC ולקווי סחר טרנס אפריקאים ייצור יתרון גודל.
• אסיה המורחבת: שילוב הודו כעוגן תעשייתי ושוק ענק לציוד, מזון מעובד וטכנולוגיות מים ואנרגיה. פורמט I2U2 הוא מכפיל כוח.

לקחים מהעבר והזדמנויות קדימה

• התקדמות אמיתית: חתימת הסכמים, פתיחת שגרירויות, הסרת חסמים מכסיים ויצירת קבוצות עבודה רב תחומיות.
• אילוצים זמניים: אירועים ביטחוניים עוצרים פרסומים ויחסי ציבור, אך אינסטרומנטים כלכליים כמו CEPA ופרויקטי תשתית נבנים לאורך שנים וחוזרים למסלול כשהמרחב המדיני מאפשר.
• חלון ההזדמנויות: שילוב CEPA, I2U2 ו IMEC למסגרת מתואמת אחת יוצר שרשרת אספקה חדשה הודו מפרץ ישראל אירופה, עם זרוע אפריקאית נלווית. ההשפעה המצטברת צפויה להיות מואצת לאחר ביסוס משילות וסטנדרטים תפעוליים במסילות, נמלים ואנרגיה.

תכנית פעולה מודולרית ל 36 חודשים

1. חצי שנה ראשונה: מיפוי מדינות ומחוזות יעד, חבילות פרויקטים מדורגות, מסלולי רישוי מהירים, חתימת הבנות ממשלה קהילה.
2. חודשים 6 – 18: השקה מדורגת של 50 100 פרויקטי MVP קטנים: התפלה קומפקטית, חוות ורטיקליות עירוניות, microgrid, פארקי מזון, מרכזי הכשרה. חיבור לקרנות והלוואות פרויקט עם ערבויות הדדיות.
3. חודשים  18- 36: הרחבה למגה פרויקטים: מסילות מטען, מתקני מימן, מרלו"גים אזוריים, מרכזי רפואה וחינוך, חיבורים למסדרון IMEC ולצמתי נמלים.

שקיפות, סטנדרטים ומדדי הצלחה

• KPI אזוריים: זמני שחרור ממוצעים בנמל, אובדן מים עירוני, עלות קוט"ש ממוצעת, יבול לטון למ"ר ורטיקלי, ימי מלאי מזון.
• ממשל תאגידי: חשבונאות פרויקטיבית אחודה, נתוני ESG פתוחים, לוחות תיאום רבעוניים של Negev Forum ו

 מסקנה

מועדון הסכמי אברהם הוא הרבה מעבר ל"שלום חם". זהו מנגנון כלכלי טכנולוגי שמייצר תלות הדדית חיובית ומשדרג את הביטחון הכלכלי, התזונתי והאנרגטי של החברות בו. החיבור בין הסכמי סחר כמו CEPA, קבוצות עבודה אזוריות כמו Negev Forum, פורמטים רביעיים כמו I2U2 ומסדרונות קישוריות כמו IMEC משרטט אדריכלות חדשה לכלכלה אזורית מחוברת. הצעד הבא: לצרף מדינות נוספות למסלול פרויקטים ישים, שבו כל שותפה מקבלת תועלת מדידה בתוך שנים ספורות ולא בעשורים.

The post שמואל שי – מועדון הסכמי אברהם appeared first on טרנטון חדשות ועדכונים.

מאת, שמואל שי, יזם ויועץ כלכלי בכיר להסכמי אברהם

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם מסמנת שלב חדש בתהליך ההתבססות הכלכלית והמדינית של יוזמת השלום האזורית שהחלה ב-2020. מדובר בצעד אסטרטגי שמרחיב את גבולות ההסכמים אל לב מרכז אסיה, ומעביר איתות ברור למדינות נוספות: הסכמי אברהם הופכים ממסגרת מדינית למנוע כלכלי עולמי.

המהלך מובל בגיבוי ישיר של הנשיא דונלד טראמפ, אשר רואה בהסכמים מנוף מרכזי לשיקום הכלכלה האזורית ולהעמקת ההשפעה האמריקאית במזרח התיכון, במפרץ ובאסיה המרכזית.

הצטרפות קזחסטן מציבה על סדר היום סדרת פרויקטים כלכליים תעשייתיים רחבי היקף, שנועדו לשלב בין טכנולוגיה, אנרגיה, לוגיסטיקה וחדשנות אזורית  מאותתת על תחילתו של גל חדש של שיתופי פעולה אזוריים בהובלה אמריקאית וישראלית.

רקע כללי

הסכמי אברהם הם סדרת הסכמי נורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות, אשר הושקו בספטמבר 2020 בתיווכו של הנשיא דונלד טראמפ.  מטרתם היא לקדם שלום, שיתוף פעולה אזורי, והנעת כלכלה משותפת באזור המזרח התיכון והים ההגת.

ההשלכות הכלכליות של ההסכמים עד כה כוללות סחר רשמי של למעלה מ-4 מיליארד דולר עם עלייה של כ-16 % משנה לשנה בשנים 2020-2023.

מדוע קזחסטן היא מפתח אסטרטגי

קזחסטן מהווה כיום מועמד משמעותי להרחבת ההסכמים מעבר למזרח התיכון אל מרכז אסיה. לפי מקורות:

היא כבר מקיימת קשרים דיפלומטיים וכלכליים עם ישראל, לצד יחסים עם רוסיה וסין, ועוסקת במדיניות רב וקטוריאלית.

הצטרפות של קזחסטן תאפשר לה לפתוח ערוצי סחר והשקעה חדשים  למשל באמצעות “Middle Corridor” (נתיב התחבורה האירו־אסייתי) להסעת אנרגיה ומשאבים דרך אזור קווקס ומרכז אסיה, ומעבר לתלות מוגבלת יותר ברוסיה.

האות שלה למדינות מרכז אסיה אחרות מציב את ישראל וארה״ב כמובילים במרחב הרחב אזורי, ומאפשר העמקת שיתופי פעולה ביטחוניים, טכנולוגיים וסביבתיים.

ההשפעה הצפויה על הגלגל הכלכלי

הצטרפות קזחסטן (או מועמדות ברורה לכך) מציגה מספר הזדמנויות כלכליות מהותיות ליישום יוזמת הנשיא טראמפ להנעת הסכמי אברהם:

1. הרחבת אפיקי סחר והשקעה חוצה אזורית

פתיחה של שווקים חדשים במרכז אסיה עם יכולת יצוא משאבי טבע, חקלאות, טכנולוגיות, תשתיות.

פיתוח תשתיות תחבורה, לוגיסטיקה ואנרגיה שיכולות לשלב את ישראל, קזחסטן, ושותפים אמריקאיים.

שימוש ביכולת הטכנולוגית הישראלית (חקלאות מדייקת, מים, סייבר, מדטק) בתוך השווקים הקזחסטניים והמרכז אסייתיים.

2. שילוב השקעות אמריקאיות ואזוריות

הנשיא טראמפ הציב לעצמו מטרה להניע את ההסכמים באופן משמעותי הצטרפות קזחסטן תיתן תזכורת לממשל האמריקאי על היכולת להשפיע אזורית ולייצר כוח כלכלי מדיני.

השקעות במיזמי אנרגיה, לוגיסטיקה, תחבורה ומשאבי טבע בקזחסטן יכולות לקבל חיזוק מהחיבור למדינה שבמסגרת ההסכמים.

3. בניית גשר בין המזרח התיכון למרכז אסיה

ישראל דרך הסכמי אברהם הופכת מרכזית גם לאזור מעבר (transit hub) השותפות עם קזחסטן יכולה לסייע בחיבור בין אזור המפרץ, ישראל, מרכז אסיה, ואף סין.

כך, המדינות החברות יהפכו לקטליזטורים לכלכלה אזורית משולבת, במקום להישאר פעילים בבידוד.

4. העצמת הטכנולוגיה והמשאב האנושי

קזחסטן מחפשת לגוון את כלכלתה (diversification) מעבר להפקת משאבים בלבד.

כאן יכולה ישראל לתרום עם תחומי מדטק, אדו טק, חקלאות מתקדמת, סייבר וכד’.

השותפות תיצור גם הזדמנויות למיקומים אזוריים של חברות ישראליות אמריקאיות בקזחסטן ובמרכז אסיה.

אתגרים ודגשים לביצוע

הצטרפות רשמית של קזחסטן עדיין לא באה לידי ביטוי ישנם דיווחים על מועמדות ועל “טקס סמלי אפשרי”, אך לא הסכמה סופית.

המגבלות הגאופוליטיות רבות: קזחסטן מחויבת לאיזון בין רוסיה, סין ,מערב. הרחבה של הסכמי אברהם עליה תצריך התייחסויות מדיניות מדויקות.

יש צורך בכלכלה יציבה, שינויים מבניים והגברת שקיפות כדי למשוך השקעות מערביות והדבר נכון במיוחד לקזחסטן.

חשוב להגדיר מיקרו יוזמות שיוצאות לדרך במהירות (fast-track) למשל מרכזי טכנולוגיה, חממות חקלאות מדויקת, תחבורה חכמה – כבסיס להרחבה רחבה יותר.

המלצות עיקריות למדיניות

1. לגבש מיפוי מהיר של תחומים בהם ישראל וקזחסטן כבר פועלים ביחד (חקלאות, מים, טכנולוגיה) ולייצר “פרויקט הדגמה” במסגרת ההסכמים שיקבל חותמת של נשיא טראמפ.

2. לקבוע מסלול השקעה אמריקאי ישראלי לקזחסטן במיזמי תשתית ולוגיסטיקה שישלב את נתיב ה-Middle Corridor, כך שההצטרפות אינה רק סימבולית אלא בעלת ערך כלכלי ממשי.

3. להקצות צוותי מטה משותפים (ישראל, ארה״ב, קזחסטן) שמפקחים על יישום ועקביות בפעולות כך שהתועלות הכלכליות יתחילו לזרום כבר בשלבים המוקדמים.

4. לנצל את ההצטרפות כ”אייטם” תקשורתי ואסטרטגי תחת המסר שהנשיא טראמפ מוביל מהלך כלכלי אסטרטגי חדש שמחבר בין המזרח התיכון למרכז אסיה כדי לעורר מדינות נוספות להצטרף.

5. להכין מסמך מאסטר עם “מפת דרכים כלכלית” (road-map) שכולל: זיהוי תחומים (אנרגיה, תחבורה, חקלאות, דיגיטל), מועדי ביצוע, מקורות מימון (כולל חוק היזמות הפרטית וחוק האיגוח בישראל), מדדי הצלחה, ומנגנון ביקורת וביצוע.

האפשרות שקזחסטן תצטרף למערכת ההסכמים של אברהם איננה רק אירוע דיפלומטי  היא פתח לאזור כלכלי מקיף חדש, שמאפשר לישראל, לארה״ב ולבעלי האינטרס באזור להקים שותפויות במרחבים שטרם נוצלו. הנשיא דונלד טראמפ עומד בפני משימה של הנעת גלגל הסכמי אברהם בצורה משמעותית הצטרפות של קזחסטן היא איתות מהמירכאות למדינות נוספות שאפשרות כזו קיימת. אם יגובש מימוש מעשי, נוכל לראות מהלך שיכלול תחבורה, אנרגיה, חקלאות מתקדמת, טכנולוגיה, והשקעות חוצות-יבשות וכך להפוך את ההסכמים למנוע צמיחה אזורית של ממש.

The post קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם: תחילת גל ההתרחבות הכלכלית האזורית appeared first on טרנטון חדשות ועדכונים.