מאת, שמואל שי, יזם ויועץ כלכלי בכיר להסכמי אברהם

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם מסמנת שלב חדש בתהליך ההתבססות הכלכלית והמדינית של יוזמת השלום האזורית שהחלה ב-2020. מדובר בצעד אסטרטגי שמרחיב את גבולות ההסכמים אל לב מרכז אסיה, ומעביר איתות ברור למדינות נוספות: הסכמי אברהם הופכים ממסגרת מדינית למנוע כלכלי עולמי.

המהלך מובל בגיבוי ישיר של הנשיא דונלד טראמפ, אשר רואה בהסכמים מנוף מרכזי לשיקום הכלכלה האזורית ולהעמקת ההשפעה האמריקאית במזרח התיכון, במפרץ ובאסיה המרכזית.

הצטרפות קזחסטן מציבה על סדר היום סדרת פרויקטים כלכליים תעשייתיים רחבי היקף, שנועדו לשלב בין טכנולוגיה, אנרגיה, לוגיסטיקה וחדשנות אזורית  מאותתת על תחילתו של גל חדש של שיתופי פעולה אזוריים בהובלה אמריקאית וישראלית.

רקע כללי

הסכמי אברהם הם סדרת הסכמי נורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות, אשר הושקו בספטמבר 2020 בתיווכו של הנשיא דונלד טראמפ.  מטרתם היא לקדם שלום, שיתוף פעולה אזורי, והנעת כלכלה משותפת באזור המזרח התיכון והים ההגת.

ההשלכות הכלכליות של ההסכמים עד כה כוללות סחר רשמי של למעלה מ-4 מיליארד דולר עם עלייה של כ-16 % משנה לשנה בשנים 2020-2023.

מדוע קזחסטן היא מפתח אסטרטגי

קזחסטן מהווה כיום מועמד משמעותי להרחבת ההסכמים מעבר למזרח התיכון אל מרכז אסיה. לפי מקורות:

היא כבר מקיימת קשרים דיפלומטיים וכלכליים עם ישראל, לצד יחסים עם רוסיה וסין, ועוסקת במדיניות רב וקטוריאלית.

הצטרפות של קזחסטן תאפשר לה לפתוח ערוצי סחר והשקעה חדשים  למשל באמצעות “Middle Corridor” (נתיב התחבורה האירו־אסייתי) להסעת אנרגיה ומשאבים דרך אזור קווקס ומרכז אסיה, ומעבר לתלות מוגבלת יותר ברוסיה.

האות שלה למדינות מרכז אסיה אחרות מציב את ישראל וארה״ב כמובילים במרחב הרחב אזורי, ומאפשר העמקת שיתופי פעולה ביטחוניים, טכנולוגיים וסביבתיים.

ההשפעה הצפויה על הגלגל הכלכלי

הצטרפות קזחסטן (או מועמדות ברורה לכך) מציגה מספר הזדמנויות כלכליות מהותיות ליישום יוזמת הנשיא טראמפ להנעת הסכמי אברהם:

1. הרחבת אפיקי סחר והשקעה חוצה אזורית

פתיחה של שווקים חדשים במרכז אסיה עם יכולת יצוא משאבי טבע, חקלאות, טכנולוגיות, תשתיות.

פיתוח תשתיות תחבורה, לוגיסטיקה ואנרגיה שיכולות לשלב את ישראל, קזחסטן, ושותפים אמריקאיים.

שימוש ביכולת הטכנולוגית הישראלית (חקלאות מדייקת, מים, סייבר, מדטק) בתוך השווקים הקזחסטניים והמרכז אסייתיים.

2. שילוב השקעות אמריקאיות ואזוריות

הנשיא טראמפ הציב לעצמו מטרה להניע את ההסכמים באופן משמעותי הצטרפות קזחסטן תיתן תזכורת לממשל האמריקאי על היכולת להשפיע אזורית ולייצר כוח כלכלי מדיני.

השקעות במיזמי אנרגיה, לוגיסטיקה, תחבורה ומשאבי טבע בקזחסטן יכולות לקבל חיזוק מהחיבור למדינה שבמסגרת ההסכמים.

3. בניית גשר בין המזרח התיכון למרכז אסיה

ישראל דרך הסכמי אברהם הופכת מרכזית גם לאזור מעבר (transit hub) השותפות עם קזחסטן יכולה לסייע בחיבור בין אזור המפרץ, ישראל, מרכז אסיה, ואף סין.

כך, המדינות החברות יהפכו לקטליזטורים לכלכלה אזורית משולבת, במקום להישאר פעילים בבידוד.

4. העצמת הטכנולוגיה והמשאב האנושי

קזחסטן מחפשת לגוון את כלכלתה (diversification) מעבר להפקת משאבים בלבד.

כאן יכולה ישראל לתרום עם תחומי מדטק, אדו טק, חקלאות מתקדמת, סייבר וכד’.

השותפות תיצור גם הזדמנויות למיקומים אזוריים של חברות ישראליות אמריקאיות בקזחסטן ובמרכז אסיה.

אתגרים ודגשים לביצוע

הצטרפות רשמית של קזחסטן עדיין לא באה לידי ביטוי ישנם דיווחים על מועמדות ועל “טקס סמלי אפשרי”, אך לא הסכמה סופית.

המגבלות הגאופוליטיות רבות: קזחסטן מחויבת לאיזון בין רוסיה, סין ,מערב. הרחבה של הסכמי אברהם עליה תצריך התייחסויות מדיניות מדויקות.

יש צורך בכלכלה יציבה, שינויים מבניים והגברת שקיפות כדי למשוך השקעות מערביות והדבר נכון במיוחד לקזחסטן.

חשוב להגדיר מיקרו יוזמות שיוצאות לדרך במהירות (fast-track) למשל מרכזי טכנולוגיה, חממות חקלאות מדויקת, תחבורה חכמה – כבסיס להרחבה רחבה יותר.

המלצות עיקריות למדיניות

1. לגבש מיפוי מהיר של תחומים בהם ישראל וקזחסטן כבר פועלים ביחד (חקלאות, מים, טכנולוגיה) ולייצר “פרויקט הדגמה” במסגרת ההסכמים שיקבל חותמת של נשיא טראמפ.

2. לקבוע מסלול השקעה אמריקאי ישראלי לקזחסטן במיזמי תשתית ולוגיסטיקה שישלב את נתיב ה-Middle Corridor, כך שההצטרפות אינה רק סימבולית אלא בעלת ערך כלכלי ממשי.

3. להקצות צוותי מטה משותפים (ישראל, ארה״ב, קזחסטן) שמפקחים על יישום ועקביות בפעולות כך שהתועלות הכלכליות יתחילו לזרום כבר בשלבים המוקדמים.

4. לנצל את ההצטרפות כ”אייטם” תקשורתי ואסטרטגי תחת המסר שהנשיא טראמפ מוביל מהלך כלכלי אסטרטגי חדש שמחבר בין המזרח התיכון למרכז אסיה כדי לעורר מדינות נוספות להצטרף.

5. להכין מסמך מאסטר עם “מפת דרכים כלכלית” (road-map) שכולל: זיהוי תחומים (אנרגיה, תחבורה, חקלאות, דיגיטל), מועדי ביצוע, מקורות מימון (כולל חוק היזמות הפרטית וחוק האיגוח בישראל), מדדי הצלחה, ומנגנון ביקורת וביצוע.

האפשרות שקזחסטן תצטרף למערכת ההסכמים של אברהם איננה רק אירוע דיפלומטי  היא פתח לאזור כלכלי מקיף חדש, שמאפשר לישראל, לארה״ב ולבעלי האינטרס באזור להקים שותפויות במרחבים שטרם נוצלו. הנשיא דונלד טראמפ עומד בפני משימה של הנעת גלגל הסכמי אברהם בצורה משמעותית הצטרפות של קזחסטן היא איתות מהמירכאות למדינות נוספות שאפשרות כזו קיימת. אם יגובש מימוש מעשי, נוכל לראות מהלך שיכלול תחבורה, אנרגיה, חקלאות מתקדמת, טכנולוגיה, והשקעות חוצות-יבשות וכך להפוך את ההסכמים למנוע צמיחה אזורית של ממש.

The post קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם: תחילת גל ההתרחבות הכלכלית האזורית appeared first on טרנטון חדשות ועדכונים.