מבוא: מנהיגות בצל אתגרים מתמשכים

ההיסטוריה של ראשות הממשלה בישראל היא עדות לסיפור יוצא דופן של מדינה צעירה שנולדה מתוך אפר השואה ונאלצה להתמודד עם אתגרים קיומיים עצומים מרגע הקמתה. ב-Trenton Historical Society, אנו מקדישים מאמץ מחקרי מעמיק לתיעוד ולניתוח ההיסטוריה הפוליטית של ישראל כחלק מהבנת התפתחותן של דמוקרטיות צעירות בעידן המודרני.

ראשי הממשלה של ישראל נדרשו להוביל את המדינה בסביבה גיאופוליטית מאתגרת, תוך התמודדות עם סכסוכים מזוינים, גלי עלייה משמעותיים, משברים כלכליים ופערים חברתיים. המנהיגים הישראלים נבחנו ביכולתם לאזן בין צרכי ביטחון דחופים לבין חזון ארוך טווח לשגשוג כלכלי ושאיפות לשלום.

מאמר זה מציע מבט מעמיק על ההיסטוריה של ראשי הממשלה בישראל, תוך בחינת הישגיהם, האתגרים שעמדו בפניהם, והמורשת שהותירו. כארגון המתמחה בחקר היסטוריה, Trenton Historical Society מתחקה אחר נקודות המפנה המשמעותיות בתקופת כהונתם של המנהיגים השונים ומנתח את השפעתם על עיצוב דמותה של מדינת ישראל כפי שהיא כיום.

דוד בן-גוריון (1948-1954, 1955-1963): אדריכל המדינה

דוד בן-גוריון, אבי האומה ומייסדה הראשי של מדינת ישראל, היה דמות מכוננת שעיצבה את אופייה של המדינה הצעירה בשנותיה הקריטיות הראשונות. כראש הממשלה הראשון, בן-גוריון נאלץ להתמודד עם אתגרים עצומים: מלחמת העצמאות, בניית מוסדות המדינה מאפס, וקליטת גלי עלייה המוניים שהכפילו את אוכלוסיית המדינה תוך זמן קצר.

בן-גוריון האמין בכוחה של ממלכתיות ובמרכזיותה של המדינה. הוא הוביל מדיניות של "כור היתוך" שביקשה ליצור זהות ישראלית אחידה. אחת מהחלטותיו המשמעותיות ביותר הייתה פירוק המחתרות והקמת צה"ל כצבא ממלכתי אחד. בעת שכיהן כראש ממשלה, בן-גוריון גם כיהן כשר הביטחון, מה שהדגיש את חשיבות הביטחון הלאומי בתפיסתו.

הישגיו המשמעותיים ביותר של בן-גוריון כללו:

• הקמת מוסדות המדינה והמערכת המשפטית
• ייסוד מערכת הביטחון וצה"ל
• קליטת למעלה ממיליון עולים חדשים
• יצירת תשתית תעשייתית וחקלאית
• פיתוח פרויקט הגרעין הישראלי

תקופת שלטונו של בן-גוריון אופיינה במנהיגות ריכוזית וסגנון ניהול סמכותי. ב-1963, לאחר כמעט 15 שנים כראש ממשלה, פרש בן-גוריון מהחיים הפוליטיים והתיישב בשדה בוקר שבנגב, שם המשיך לכתוב ולעסוק בפעילות ציבורית עד מותו ב-1973.

משה שרת, לוי אשכול וגולדה מאיר: דור המייסדים ממשיך

משה שרת (1954-1955): הדיפלומט המנוסה

משה שרת, שכיהן כשר החוץ הראשון של ישראל, הפך לראש הממשלה השני לאחר פרישתו הזמנית של בן-גוריון ב-1954. בניגוד לבן-גוריון האקטיביסטי, שרת נטה לגישה מתונה ודיפלומטית יותר ביחסי החוץ. תקופת כהונתו הקצרה (כשנה וחצי) אופיינה במתחים פנימיים עם הממסד הביטחוני, ובמיוחד עם שר הביטחון פנחס לבון, בעקבות "עסק הביש" במצרים.

אף שכהונתו הייתה קצרה, שרת ביסס את מעמדה הדיפלומטי של ישראל והדגיש את חשיבות הדיאלוג הבינלאומי. עם חזרתו של בן-גוריון לתפקיד ב-1955, נאלץ שרת לפרוש גם מתפקידו כשר החוץ בשל חילוקי דעות עמוקים עם בן-גוריון בנוגע למדיניות הביטחון.

לוי אשכול (1963-1969): מנהיגות בצל משבר

לוי אשכול, שכיהן קודם לכן כשר האוצר וכשר החקלאות, הפך לראש הממשלה השלישי של ישראל ב-1963. תקופת כהונתו התאפיינה בהמשך הפיתוח הכלכלי של המדינה, אך גם בהתמודדות עם אתגרים ביטחוניים משמעותיים, בראשם מלחמת ששת הימים ב-1967.

אשכול הוביל גישה מאוזנת יותר מקודמו. הוא ריכך את הצנע הכלכלי, הוביל פיתוח תשתיות לאומיות כמו המוביל הארצי, וקידם יחסים דיפלומטיים עם מדינות המערב. במישור הפנימי, אשכול החל בתהליך של התפייסות עם הציבור הערבי בישראל עם ביטול הממשל הצבאי ב-1966.

האתגר הגדול ביותר של אשכול היה ניהול המשבר שקדם למלחמת ששת הימים. למרות הלחץ הציבורי העצום, אשכול הצליח להוביל את ישראל לניצחון מוחץ שעיצב מחדש את גבולותיה ואת מעמדה האזורי. אשכול נפטר בעודו מכהן ב-1969, והותיר אחריו מדינה ששטחה הוכפל ושניצבה בפני אתגרים חדשים לגמרי.

גולדה מאיר (1969-1974): "הגברת עם התיק"

גולדה מאיר, ראש הממשלה הרביעית וראשת הממשלה האישה היחידה עד כה, נבחרה לתפקיד ב-1969 לאחר מותו של אשכול. כמייסדת ותיקה של המדינה שכיהנה קודם לכן כשרת העבודה וכשרת החוץ, מאיר הביאה עמה ניסיון עשיר בהנהגה.

תקופת כהונתה התאפיינה בהמשך פיתוח כלכלי ובמאבק בטרור הפלסטיני, אך האירוע המכונן ביותר היה מלחמת יום הכיפורים ב-1973. המלחמה, שהחלה בהתקפת פתע של מצרים וסוריה, הפתיעה את ישראל והובילה לאבדות רבות. למרות שצה"ל הצליח בסופו של דבר להדוף את התוקפים ואף לזכות בניצחון צבאי, המחיר היה כבד והציבור איבד את אמונו בהנהגה.

בעקבות כישלון ההערכות למלחמה והביקורת הציבורית הנוקבת, התפטרה גולדה מאיר באפריל 1974, ואת מקומה תפס יצחק רבין.

המהפך הפוליטי: בגין, שמיר ותקופת הליכוד

מנחם בגין (1977-1983): מהמחתרת לראשות הממשלה

המהפך הפוליטי של 1977 היווה נקודת מפנה היסטורית בפוליטיקה הישראלית, כאשר לראשונה מאז קום המדינה איבדה מפלגת העבודה את השלטון ומנחם בגין, מנהיג הליכוד ולשעבר מפקד האצ"ל, הפך לראש הממשלה השישי של ישראל.

בגין, שהיה מנהיג האופוזיציה במשך כמעט 30 שנה, הביא עמו תפיסת עולם לאומית ואידיאולוגית שונה לגמרי מזו של קודמיו. תחת הנהגתו, ישראל חתמה על הסכם השלום ההיסטורי עם מצרים ב-1979, בעקבות ביקורו המפתיע של הנשיא המצרי אנואר סאדאת בירושלים. בתמורה לשלום, פינתה ישראל את חצי האי סיני שנכבש במלחמת ששת הימים.

בגין יזם גם את "מבצע אופרה" ב-1981, שבו תקף חיל האוויר הישראלי את הכור הגרעיני העיראקי. בתקופתו גם סופח רשמית הגולן לישראל. במקביל, ממשלתו הרחיבה משמעותית את ההתנחלות בשטחי יהודה ושומרון, והובילה רפורמה כלכלית ליברלית שביטלה את משטר הצנע.

האירוע האחרון המשמעותי בתקופת בגין היה מלחמת לבנון הראשונה ב-1982. המלחמה, שהחלה כמבצע מוגבל, התארכה והפכה לשנויה במחלוקת עמוקה בציבור הישראלי, במיוחד לאחר טבח סברה ושתילה. מותו של בנו בשנת 1983, המחאה הציבורית, והמלחמה המתמשכת בלבנון הביאו את בגין למצב נפשי קשה. באוגוסט 1983 הוא הודיע על התפטרותו והסתגר בביתו עד מותו ב-1992.

יצחק שמיר (1983-1984, 1986-1992): מנהיגות בימי אינתיפאדה

יצחק שמיר, לשעבר מפקד בכיר בלח"י, החליף את בגין ב-1983 וכיהן בשתי תקופות, בהפסקה קצרה של ממשלת האחדות בראשות פרס. שמיר היה ידוע בקשיחותו האידיאולוגית ובמדיניותו הנוקשה בכל הנוגע לשטחים.

האתגר העיקרי בתקופת כהונתו של שמיר היה האינתיפאדה הראשונה שפרצה בדצמבר 1987. ההתקוממות העממית הפלסטינית התאפיינה בהפגנות המוניות, שביתות, וידויי אבנים. התגובה הישראלית כללה מעצרים המוניים, סגרים, ומדיניות "שבירת עצמות" שנויה במחלוקת.

בזירה הבינלאומית, שמיר התמודד עם מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991, כאשר עיראק שיגרה טילי סקאד על ישראל. בניגוד למסורת הישראלית, החליט שמיר להבליג ולא להגיב, בעקבות לחץ אמריקאי כבד. החלטה זו חיזקה את הברית האסטרטגית עם ארה"ב, שהובילה לפתיחת תהליך השלום במדריד באוקטובר 1991.

ממשלתו של שמיר הפסידה בבחירות 1992 ליצחק רבין, בעיקר בשל סירובו להתקדם בתהליך השלום ובעקבות התערערות היחסים עם ממשל בוש האב.

עידן השלום ומשבריו: רבין, פרס וברק

יצחק רבין (1974-1977, 1992-1995): ממצביא לאדריכל השלום

יצחק רבין, הרמטכ"ל שהוביל את צה"ל במלחמת ששת הימים, כיהן כראש ממשלה בשתי תקופות. בקדנציה הראשונה (1974-1977) התמודד עם השלכות מלחמת יום הכיפורים וחתם על הסכם הפרדת הכוחות עם מצרים וסוריה. תקופה זו הסתיימה עם פרשת "חשבון הדולרים" של אשתו לאה, שהובילה להתפטרותו.

קדנציתו השנייה של רבין (1992-1995) נחשבת לתקופה מכוננת בתולדות ישראל. תחת הנהגתו, ישראל חתמה על הסכמי אוסלו עם אש"ף ב-1993, שכללו הכרה הדדית והקמת הרשות הפלסטינית. ב-1994 נחתם הסכם השלום עם ירדן. הסכמים אלה סימנו שינוי היסטורי ביחסה של ישראל לסכסוך הערבי-ישראלי.

מהלכי השלום של רבין עוררו התנגדות עזה בקרב חוגים לאומניים ודתיים, שראו בהם בגידה בארץ ישראל. האווירה הציבורית הפכה רעילה, עם הפגנות סוערות שכללו תמונות של רבין במדי אס-אס ובכינויים כמו "בוגד". ב-4 בנובמבר 1995, בסיום עצרת תמיכה בתהליך השלום בכיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין), נרצח רבין על ידי יגאל עמיר, סטודנט יהודי ימני קיצוני.

הרצח היווה את אחד האירועים הטראומטיים ביותר בתולדות ישראל והשפיע עמוקות על החברה הישראלית והפוליטיקה המקומית. רבין נותר הראש הממשלה היחיד שנרצח במהלך כהונתו.

שמעון פרס (1984-1986, 1995-1996): אדריכל השלום ללא הכרעה

שמעון פרס, שהיה דמות מרכזית בפוליטיקה הישראלית במשך למעלה מ-60 שנה, כיהן כראש ממשלה בשתי תקופות קצרות. בקדנציה הראשונה (1984-1986) עמד בראש ממשלת אחדות לאומית במסגרת הסכם רוטציה עם יצחק שמיר. בתקופה זו הוביל פרס את צה"ל לנסיגה מרבית משטח לבנון והתמודד עם משבר כלכלי חמור באמצעות "תוכנית הייצוב" שהצליחה לבלום אינפלציה של מאות אחוזים.

לאחר רצח רבין, ירש פרס את התפקיד והמשיך את תהליך השלום, תוך התמודדות עם גל פיגועי התאבדות קשים של החמאס והג'יהאד האסלאמי. החלטתו לצאת למבצע "ענבי זעם" בלבנון ב-1996, שבמהלכו נהרגו אזרחים לבנונים רבים בהפגזה על כפר קאנא, פגעה קשות במעמדו.

למרות שהסקרים חזו את ניצחונו, הפסיד פרס לבנימין נתניהו בבחירות 1996 בהפרש קטן, בעיקר בשל הפיגועים והספקות הציבוריים לגבי תהליך השלום.

אהוד ברק (1999-2001): הקדנציה הקצרה ביותר

אהוד ברק, הרמטכ"ל המעוטר ביותר בתולדות צה"ל, נבחר לראשות הממשלה ב-1999 בהבטחה לסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. תקופת כהונתו של ברק הייתה קצרה אך דרמטית מאוד.

הישגו המרכזי היה הוצאת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון במאי 2000, לאחר 18 שנות נוכחות צבאית. ברק גם ניסה להגיע להסכם שלום עם סוריה ולהסכם קבע עם הפלסטינים. באוקטובר 2000 התקיימה ועידת קמפ דייויד השנייה בחסות הנשיא קלינטון, אך המשא ומתן כשל. היעדר הסכמה בסוגיות הליבה, ובמיוחד בשאלת ירושלים וזכות השיבה, הוביל לכישלון הדיונים.

כישלון הוועידה היווה זרז לפרוץ האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000, שהתאפיינה באלימות קשה בהרבה מקודמתה, כולל פיגועי התאבדות רבים בערי ישראל. בעקבות המשבר והתפוררות הקואליציה שלו, התפטר ברק בדצמבר 2000, ובבחירות המיוחדות שנערכו בפברואר 2001 הפסיד בהפרש גדול לאריאל שרון.

ישראל במאה ה-21: שרון, אולמרט, נתניהו, בנט ולפיד

אריאל שרון (2001-2006): ממנהיג הימין למוביל ההתנתקות

אריאל שרון, גיבור מלחמות ישראל ואדריכל מפעל ההתנחלויות, נבחר לראשות הממשלה בעיצומה של האינתיפאדה השנייה. בתחילת כהונתו הוא נקט במדיניות תקיפה כלפי הטרור הפלסטיני, כולל מבצע "חומת מגן" במרץ 2002, שבמהלכו נכנס צה"ל מחדש לערים פלסטיניות והשיב לעצמו את השליטה הביטחונית בגדה המערבית.

בשנת 2003 הוביל שרון את הליכוד לניצחון מרשים בבחירות, אך זמן קצר לאחר מכן הפתיע את הציבור כשהכריז על תוכנית ההתנתקות החד-צדדית מרצועת עזה. התוכנית, שכללה את פינוי כל ההתנחלויות ברצועה ונסיגה מלאה של צה"ל, בוצעה באוגוסט 2005 תוך התנגדות עזה מצד המתנחלים ותומכיהם.

המהפך האידיאולוגי של שרון הוביל לפילוג בליכוד ולהקמת מפלגת קדימה בנובמבר 2005. אולם בדצמבר 2005, שרון לקה בשבץ מוחי קשה שהותיר אותו במצב של צמח עד למותו ב-2014. את מקומו כראש הממשלה תפס סגנו, אהוד אולמרט.

אהוד אולמרט (2006-2009): בצל משברים וחקירות

אהוד אולמרט, לשעבר ראש עיריית ירושלים, נכנס לתפקיד בנסיבות דרמטיות לאחר נפילתו של שרון. בקיץ 2006, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, פרצה מלחמת לבנון השנייה בעקבות חטיפת חיילים ישראלים בידי חזבאללה. המלחמה, שנמשכה 34 ימים, הסתיימה ללא הכרעה ברורה וחשפה ליקויים משמעותיים בהיערכות צה"ל.

אולמרט המשיך את קו ההינתקות של שרון וניהל משא ומתן אינטנסיבי עם הפלסטינים. ב-2008, הציע לנשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, הצעה מרחיקת לכת שכללה נסיגה מ-93% משטחי הגדה המערבית, חילופי שטחים, וחלוקת ירושלים. עבאס לא הגיב להצעה, ככל הנראה בשל חולשתו הפוליטית של אולמרט שנחקר באותה עת בחשד לשחיתות.

בדצמבר 2008 הוביל אולמרט את מבצע "עופרת יצוקה" בעזה, בתגובה לירי הרקטות המתמשך לעבר יישובי הדרום. מבצע זה היה הראשון בסדרה של עימותים בעזה בעשור שלאחר מכן.

כהונתו של אולמרט הסתיימה ב-2009 בעקבות חקירות שחיתות מרובות שהובילו בסופו של דבר להרשעתו ולמאסרו.

בנימין נתניהו (1996-1999, 2009-2021, 2022-היום): ראש הממשלה הממושך ביותר

בנימין נתניהו, שכיהן לראשונה כראש ממשלה ב-1996-1999, חזר לתפקיד ב-2009 והפך לראש הממשלה הממושך ביותר בתולדות ישראל. נתניהו מוכר בכינוי "ביבי" והפך לדמות פוליטית דומיננטית ושנויה במחלוקת, עם תומכים נלהבים ומתנגדים חריפים.

במישור הביטחוני, התמודד נתניהו עם איומים מרובים: תוכנית הגרעין האיראנית, שלושה סבבי לחימה בעזה (מבצע "עמוד ענן" ב-2012, "צוק איתן" ב-2014, ו"שומר החומות" ב-2021), ומשבר הסכינאים ב-2015-2016. תקופת שלטונו התאפיינה בשקט יחסי בגבול הצפון וירידה בפיגועי טרור בשטח ישראל.

במישור המדיני, נתניהו הביע תמיכה עקרונית בפתרון שתי המדינות אך התנה זאת בתנאים שהפלסטינים ראו כבלתי אפשריים. בפועל, תחת שלטונו התרחבה הבנייה בהתנחלויות והדיאלוג עם הפלסטינים קפא. מנגד, נתניהו השיג הישג מדיני משמעותי עם חתימת "הסכמי אברהם" ב-2020, שכללו נורמליזציה ביחסים עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן.

במישור הכלכלי, נתניהו הוביל מדיניות ניאו-ליברלית שכללה הפרטות, הפחתת מיסים והגברת התחרותיות במשק. בתקופתו חלה צמיחה כלכלית משמעותית, אך גם העמקת אי-השוויון.

החל משנת 2019 התמודד נתניהו עם כתבי אישום בעבירות שחיתות, מה שהוביל למשבר פוליטי מתמשך וארבע מערכות בחירות רצופות. ביוני 2021 הוקמה "ממשלת השינוי" בראשות נפתלי בנט ולפיד שהדיחה את נתניהו לאופוזיציה, אך הוא חזר לשלטון בדצמבר 2022 בראש ממשלת ימין-חרדים.

נפתלי בנט ויאיר לפיד (2021-2022): ממשלת השינוי הקצרה

לאחר ארבע מערכות בחירות רצופות ללא הכרעה ברורה, הוקמה ביוני 2021 "ממשלת שינוי" בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד. הממשלה הייתה ייחודית בהרכבה, וכללה מפלגות מימין, מרכז ושמאל, ולראשונה גם מפלגה ערבית-ישראלית (רע"ם).

הממשלה הוקמה עם הסכם רוטציה בין בנט ללפיד, כאשר בנט כיהן תחילה כראש ממשלה. בתקופה זו התמודדה הממשלה עם משבר הקורונה המתמשך, המשך המתיחות בעזה, ומאמצים לתיקון היחסים עם ממשל ביידן לאחר תקופת מתיחות בימי טראמפ.

אולם הקואליציה הייתה שבירה מיסודה, ולאחר שורת משברים התפרקה ביוני 2022. לפיד הפך לראש ממשלת מעבר למשך כחצי שנה עד לבחירות בנובמבר 2022, שבהן הצליח גוש הימין בראשות נתניהו להשיג רוב ולחזור לשלטון.

דירוג ראשי הממשלה לפי הצלחתם והשפעתם ההיסטורית

דירוג ראשי הממשלה הוא עניין סובייקטיבי המושפע מהשקפת עולם פוליטית ופרספקטיבה היסטורית. עם זאת, ניתן לנסות ולדרג אותם על פי קריטריונים כמו הישגים מדיניים וביטחוניים, יציבות כלכלית, התמודדות עם משברים, ומורשת היסטורית.

להלן דירוג אפשרי של חמשת ראשי הממשלה המשפיעים והמוצלחים ביותר:

1. דוד בן-גוריון (1948-1954, 1955-1963) – ללא ספק ראש הממשלה המשפיע ביותר, שהקים את המדינה, עיצב את מוסדותיה, והובילה דרך מלחמת העצמאות וקליטת העלייה ההמונית. החלטותיו בנושאי ביטחון, חברה וכלכלה מהדהדות עד היום.
2. מנחם בגין (1977-1983) – הוביל את המהפך ההיסטורי של 1977 וחתם על הסכם השלום הראשון עם מדינה ערבית. הסכם השלום עם מצרים שינה את פני המזרח התיכון והיה פריצת דרך היסטורית.
3. יצחק רבין (1974-1977, 1992-1995) – שילב בין מנהיגות ביטחונית מוכחת לבין אומץ מדיני בקידום תהליך השלום. הסכמי אוסלו והסכם השלום עם ירדן היוו נקודות מפנה היסטוריות.
4. לוי אשכול (1963-1969) – מנהיג מאוזן ופרגמטי שהוביל את ישראל לניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים, הפשיר את היחסים עם גר

The post ראשי ממשלות ישראל מקום המדינה ועד היום – סריקה מיוחדת appeared first on טרנטון חדשות ועדכונים.

מיהו עופר קרז'נר – רקע ופעילות

עופר קרז'נר, איש עסקים ויזם מוביל בתחומו, נחשב לאחת הדמויות הבולטות בישראל המשלבות הצלחה עסקית עם מחויבות עמוקה לשינוי חברתי. מעבר להישגיו המרשימים בעולם העסקי, קרז'נר בנה לעצמו שם כמי שמקדיש חלק משמעותי מזמנו, משאביו וכישוריו לטובת יוזמות חברתיות וקידום אוכלוסיות מוחלשות. באמצעות Trenton Historical Society, אנו מביאים את סיפורו המעורר השראה.

עופר קרז'נר נולד וגדל בישראל, וכבר בגיל צעיר גילה נטייה ליזמות וחדשנות. לאחר שירותו הצבאי, פנה ללימודים אקדמיים בתחום הכלכלה והמנהל עסקים, שם בלט בחשיבה מחוץ לקופסה ובגישתו היצירתית. במקביל להתפתחותו המקצועית, טיפח קרז'נר מודעות חברתית עמוקה, שהובילה אותו להבנה כי הצלחה אמיתית נמדדת לא רק ברווחים כלכליים אלא גם בהשפעה חיובית על הסביבה והחברה.

המסע המקצועי של עופר קרז'נר כולל הקמה וניהול של מספר חברות מצליחות, תוך הטמעת ערכים של אחריות חברתית וקיימות בליבת העסקים. גישתו הייחודית משלבת חשיבה עסקית חדשנית עם ראייה חברתית רחבה, מתוך אמונה כי עסקים יכולים וצריכים להיות כוח מניע לשינוי חיובי בחברה.

החזון החברתי של עופר קרז'נר

במרכז החזון החברתי של עופר קרז'נר עומדת האמונה כי כל אדם, ללא קשר לרקע או למוצא, זכאי להזדמנות שווה להצלחה ולמימוש עצמי. קרז'נר מאמין בגישה של "מתן חכות ולא דגים" – כלומר, העצמה אמיתית מגיעה דרך הקניית כלים, ידע ומיומנויות שיאפשרו לאנשים לבנות עתיד טוב יותר בכוחות עצמם.

החזון של עופר קרז'נר מתמקד במספר עקרונות מרכזיים:

• חינוך כמפתח לשינוי – השקעה בחינוך איכותי ובהכשרה מקצועית כאמצעי ליצירת הזדמנויות וצמצום פערים
• יזמות חברתית – עידוד וטיפוח יוזמות המשלבות מודלים עסקיים עם מטרות חברתיות
• פיתוח קהילתי – חיזוק קהילות מוחלשות באמצעות פרויקטים המותאמים לצרכיהן הייחודיים
• שילוב וגיוון – קידום שילוב של אוכלוסיות מודרות בחברה ובשוק העבודה
• קיימות סביבתית – אימוץ גישה אחראית כלפי הסביבה כחלק בלתי נפרד מאחריות חברתית

עופר קרז'נר אינו מסתפק בחזון תיאורטי, אלא פועל באופן עקבי ליישומו בשטח. הוא מאמין שמנהיגים עסקיים נושאים באחריות מיוחדת לקידום ערכים חברתיים וליצירת מודלים שיהוו השראה לאחרים.

פרויקטים חברתיים בהובלת עופר קרז'נר

לאורך השנים, עופר קרז'נר יזם והוביל מגוון רחב של פרויקטים חברתיים, שכל אחד מהם נותן מענה לצורך ספציפי בחברה הישראלית. להלן מספר דוגמאות בולטות:

מרכז טכנולוגי לנוער בפריפריה

אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שהקים עופר קרז'נר הוא מרכז טכנולוגי חדשני המיועד לבני נוער מהפריפריה. המרכז מספק הכשרה מקצועית ברמה גבוהה בתחומי התכנות, הרובוטיקה והפיתוח הטכנולוגי, תוך שימוש בציוד מתקדם ובהדרכה של אנשי מקצוע מובילים.

המרכז פועל בשעות אחר הצהריים ובחופשות ומאפשר לבני נוער, שבמקרים רבים אין להם גישה לחינוך טכנולוגי איכותי, להתנסות בתחומים אלו ולפתח כישורים שיסייעו להם בעתיד האקדמי והתעסוקתי. בוגרי התכנית זוכים לליווי אישי בהמשך דרכם, ורבים מהם ממשיכים ללימודים גבוהים בתחומי המדעים והטכנולוגיה.

יוזמת "יזמים צעירים"

עופר קרז'נר הקים את תכנית "יזמים צעירים", המיועדת לתלמידי תיכון ומטרתה לטפח חשיבה יזמית וכישורים עסקיים בגיל צעיר. במסגרת התכנית, התלמידים מקימים "חברות" קטנות, מפתחים מוצר או שירות, בונים תכנית עסקית ומתנסים בשיווק ומכירה.

התכנית מלווה על ידי מנטורים מעולם העסקים, ביניהם עובדים מהחברות של קרז'נר, המתנדבים להעביר את הידע והניסיון שלהם לדור הבא. בסוף השנה נערכת תחרות בין החברות השונות, והזוכים מקבלים מלגות ללימודים אקדמיים. התכנית פועלת בעשרות בתי ספר ברחבי הארץ, עם דגש מיוחד על אזורי פריפריה ועל שילוב תלמידים ממגוון רקעים ומגזרים.

פרויקט שילוב אנשים עם מוגבלויות

עופר קרז'נר מוביל יוזמה חדשנית לשילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, תוך התמקדות לא רק בהעסקה עצמה אלא גם בפיתוח קריירה משמעותית. הפרויקט כולל הכשרה מקצועית מותאמת, ליווי אישי בתהליך ההשתלבות, והנגשה פיזית וטכנולוגית של סביבת העבודה.

במסגרת הפרויקט, קרז'נר יצר שותפויות עם עשרות חברות במשק הישראלי שהתחייבו לקלוט עובדים עם מוגבלויות בתנאים שוויוניים. בנוסף, הוקם מרכז הכשרה ייעודי המציע קורסים מקצועיים בתחומים מגוונים, המותאמים לצרכים השונים של המשתתפים. הפרויקט הביא לשינוי תפיסתי בקרב מעסיקים רבים, שהחלו לראות באנשים עם מוגבלויות כוח עבודה איכותי ומקצועי.

תכנית מלגות אקדמיות

מתוך הכרה בחשיבות ההשכלה הגבוהה כמנוף לניידות חברתית, הקים עופר קרז'נר קרן מלגות ייחודית המיועדת לסטודנטים ממשפחות מעוטות יכולת. הקרן מעניקה מדי שנה עשרות מלגות מלאות ללימודים אקדמיים במגוון תחומים, עם דגש על מקצועות הטכנולוגיה, המדעים והחינוך.

הייחוד של תכנית המלגות טמון בליווי האישי שמקבל כל סטודנט לאורך תקופת לימודיו, הכולל חונכות אקדמית, סדנאות העשרה, וסיוע בהשתלבות בשוק העבודה בסיום הלימודים. בתמורה למלגה, הסטודנטים מתחייבים להשתתף בפעילות התנדבותית בקהילה, ובכך נוצר מעגל של נתינה והעצמה הדדית.

גינות קהילתיות בשכונות מוחלשות

פרויקט חברתי-סביבתי מוביל שיזם עופר קרז'נר הוא הקמת רשת של גינות קהילתיות בשכונות מוחלשות ברחבי הארץ. הפרויקט, שהחל בגינה אחת בדרום תל אביב, התרחב לעשרות אתרים המשרתים אלפי משפחות.

הגינות הקהילתיות משמשות לא רק כמקור לגידול ירקות ופירות טריים, אלא גם כמרחב קהילתי המחבר בין תושבים, מעודד שיתוף פעולה ויוצר תחושת שייכות. בנוסף, הפרויקט כולל תכניות חינוכיות לילדים בנושאי קיימות, תזונה בריאה וחקלאות עירונית. קרז'נר הצליח לרתום לפרויקט גם רשויות מקומיות וחברות עסקיות, שתורמות משאבים, ציוד ומומחיות מקצועית.

שילוב בין עסקים למעורבות חברתית

אחד המאפיינים הייחודיים בפעילותו של עופר קרז'נר הוא האופן שבו הוא משלב בין עולם העסקים לבין מעורבות חברתית. קרז'נר פיתח מודל עסקי המטמיע אחריות חברתית ככלי לצמיחה ולפיתוח בר-קיימא.

עקרונות המודל של עופר קרז'נר:

אחריות תאגידית כערך ליבה

בחברות שבבעלותו, עופר קרז'נר הטמיע את עקרונות האחריות התאגידית כחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית. זה אינו תחום צדדי או תוספת יחסי ציבור, אלא מרכיב מרכזי בזהות הארגונית ובתהליכי קבלת ההחלטות. כל חברה מקצה אחוז קבוע מרווחיה למיזמים חברתיים, ומדדי הביצוע של המנהלים כוללים גם יעדים חברתיים וסביבתיים.

תכנית התנדבות עובדים

קרז'נר פיתח תכנית התנדבות עובדים מקיפה, המעודדת את עובדי החברות שבבעלותו להיות מעורבים בקהילה. כל עובד זכאי לימי התנדבות בתשלום מלא, והחברה מציעה מגוון אפשרויות התנדבות ארוכות וקצרות טווח. בנוסף, ישנה תכנית "התאמה" שבה החברה מכפילה כל תרומה כספית של עובד לארגונים חברתיים.

שותפויות אסטרטגיות עם ארגונים חברתיים

במקום להסתפק בתרומה כספית, עופר קרז'נר מפתח שותפויות ארוכות טווח עם ארגונים חברתיים. שותפויות אלו כוללות סיוע בפיתוח יכולות ניהוליות, העברת ידע מקצועי, שיתוף במשאבים לוגיסטיים, ומנטורינג על ידי מנהלים בכירים. גישה זו מחזקת את הארגונים החברתיים ומאפשרת להם להגדיל את ההשפעה שלהם בצורה משמעותית.

רכש חברתי ואחראי

החברות של קרז'נר מיישמות מדיניות רכש המעדיפה ספקים חברתיים ועסקים קטנים מהפריפריה. לדוגמה, שירותי הקייטרינג נרכשים מעסקים חברתיים המעסיקים אוכלוסיות מוחלשות, מתנות לעובדים ולקוחות נרכשות מקואופרטיבים של נשים או מעסקים תומכי קהילה, וחלק מהשירותים המקצועיים נרכשים מחברות המקדמות גיוון תעסוקתי.

שקיפות ודיווח

עופר קרז'נר מאמין בשקיפות מלאה בכל הנוגע למעורבות החברתית של עסקיו. החברות שבבעלותו מפרסמות דו"ח אחריות תאגידית שנתי המפרט את הפעילויות החברתיות והסביבתיות, ההשקעה הכספית, מספר שעות ההתנדבות של העובדים, וההשפעה המדידה של היוזמות השונות. שקיפות זו מחזקת את המחויבות הפנימית ומהווה דוגמה לחברות אחרות במשק.

הפילוסופיה החברתית והערכים המנחים

מאחורי המעורבות החברתית העמוקה של עופר קרז'נר עומדת פילוסופיה מגובשת המבוססת על מספר ערכים מרכזיים. הבנת תפיסת העולם שלו מאפשרת ללמוד לא רק על פעולותיו אלא גם על המניעים והחזון ארוך הטווח שמנחים אותו.

העצמה במקום תלות

עופר קרז'נר מאמין שמעורבות חברתית אמיתית צריכה לשאוף להעצים אנשים ולא ליצור תלות. הגישה שלו מתמקדת במתן כלים, ידע ומיומנויות שיאפשרו לאנשים לבנות עתיד טוב יותר בכוחות עצמם. זו הסיבה שרבים מהפרויקטים שלו מתמקדים בחינוך, בהכשרה מקצועית וביזמות.

"אני מאמין שכל אדם רוצה להצליח ולתרום", אומר קרז'נר. "תפקידנו הוא להסיר את המחסומים ולספק את התמיכה שתאפשר לאנשים לממש את הפוטנציאל שלהם. סיוע אמיתי אינו מסתכם בפתרון זמני אלא בשינוי מתמשך".

אחריות חברתית כמנוף לצמיחה עסקית

בניגוד לתפיסה המסורתית הרואה באחריות חברתית עלות או מחויבות חיצונית לפעילות העסקית, קרז'נר רואה בה מנוף לצמיחה וחדשנות. הוא מדגיש כי חברות המטמיעות ערכים חברתיים בליבת הפעילות שלהן נהנות מיתרונות תחרותיים ארוכי טווח, כולל מחויבות עובדים גבוהה יותר, חדשנות מוגברת, ונאמנות לקוחות.

"עסקים מצליחים במאה ה-21 אינם יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהאחריות החברתית שלהם", טוען קרז'נר. "זו אינה רק חובה מוסרית אלא גם הכרח עסקי. צרכנים, עובדים ומשקיעים מצפים מחברות להתנהל באופן ערכי ואחראי".

חשיבה מערכתית ושיתופי פעולה

עופר קרז'נר מאמין כי התמודדות עם אתגרים חברתיים מחייבת חשיבה מערכתית ושיתופי פעולה בין מגזריים. הפרויקטים שהוא מוביל מתאפיינים בשותפויות רחבות הכוללות את המגזר העסקי, ארגונים חברתיים, מוסדות אקדמיים ורשויות מקומיות.

"אף גורם אינו יכול לפתור לבדו את האתגרים המורכבים העומדים בפני החברה", מסביר קרז'נר. "רק באמצעות איגום משאבים, ידע וניסיון של כל המגזרים נוכל ליצור פתרונות מקיפים ובני-קיימא. תפקידי הוא לחבר בין העולמות וליצור גשרים שיאפשרו שיתוף פעולה אפקטיבי".

מדידה והערכה

אחד העקרונות המרכזיים בגישתו של קרז'נר הוא החשיבות של מדידה והערכה של ההשפעה החברתית. הוא מיישם את הגישה העסקית של מדידת ביצועים גם בתחום החברתי, ומקפיד שכל פרויקט יכלול מדדים ברורים להצלחה ותהליכי הערכה מובנים.

"רק כאשר אנחנו מודדים את ההשפעה, אנחנו יכולים לדעת אם באמת יצרנו שינוי ואיפה עלינו להשתפר", מדגיש קרז'נר. "מדידה אינה רק כלי לשיפור האפקטיביות, אלא גם ביטוי של אחריות כלפי השותפים והקהילות שאנו משרתים".

השפעת הפעילות החברתית של עופר קרז'נר

המעורבות החברתית העמוקה של עופר קרז'נר הותירה חותם משמעותי במגוון רחב של תחומים. ההשפעה ניכרת לא רק במספרים ובנתונים, אלא גם בסיפורים האישיים של אלפי אנשים שחייהם השתנו בזכות הפרויקטים השונים.

סיפורי הצלחה אישיים

מאחורי הנתונים והמספרים עומדים סיפורי הצלחה אישיים מרגשים. למשל, רונית, בת 19 מאחת משכונות הדרום שהשתתפה בפרויקט המרכז הטכנולוגי לנוער, פיתחה אפליקציה לסיוע לקשישים שזכתה להכרה בינלאומית והובילה לקבלתה למסלול מצוינות באוניברסיטה. או עמית, צעיר עם מוגבלות שבזכות תכנית השילוב בשוק העבודה לא רק מצא תעסוקה, אלא התקדם לתפקיד ניהולי והפך למנטור לאחרים.

סיפורים כאלה ורבים אחרים מדגימים את ההשפעה העמוקה שיש לפעילותו של עופר קרז'נר על חיי אנשים ממגוון אוכלוסיות, ומראים כיצד מעורבות חברתית אמיתית יכולה להוביל לשינוי חיובי מתמשך.

השפעה על הקהילה והסביבה

מעבר להשפעה על הפרט, הפרויקטים של עופר קרז'נר תרמו לחיזוק קהילות שלמות ולשיפור הסביבה. למשל, הגינות הקהילתיות לא רק סיפקו מקור לתוצרת טרייה, אלא גם הפכו למוקדי פעילות חברתית, חיזקו את הקשרים בין התושבים ויצרו תחושת גאווה ושייכות.

בנוסף, פרויקטים סביבתיים שקרז'נר מוביל, כמו התקנת מערכות סולאריות בבתי ספר בפריפריה, לא רק תורמים להפחתת זיהום אוויר ולחסכון באנרגיה, אלא גם משמשים כפלטפורמה חינוכית ללימוד נושאי קיימות ואחריות סביבתית.

השפעה על עולם העסקים

מודל המעורבות החברתית שפיתח עופר קרז'נר השפיע על חברות רבות במשק הישראלי, שאימצו עקרונות דומים של אחריות תאגידית ומעורבות קהילתית. קרז'נר הקים פורום של מנהלים בכירים המחויבים לקידום אחריות חברתית, שמתכנס באופן קבוע לשיתוף ידע וניסיון.

בנוסף, הוא פעיל בהרצאות ובכנסים בנושא, שם הוא מציג את הקשר בין מעורבות חברתית להצלחה עסקית. רבים מהמנהלים שנחשפו לרעיונותיו מעידים כי הם שינו את תפיסתם לגבי תפקידם החברתי של עסקים והטמיעו יוזמות דומות בארגוניהם.

הכרה ציבורית ופרסים

פעילותו החברתית הענפה של עופר קרז'נר זכתה להכרה ציבורית רחבה ולשורה של פרסים ואותות הוקרה. הכרה זו משקפת את ההשפעה המשמעותית של פעילותו ואת החדשנות שבגישתו לאחריות חברתית.

בין הפרסים הבולטים שקיבל ניתן למנות את פרס היזמות החברתית, אות המצוינות בתחום האחריות התאגידית, ואות הוקרה מיוחד על תרומה לקידום אוכלוסיות מוחלשות. בנוסף, הוזמן להרצות בפורומים בינלאומיים יוקרתיים על המודל הייחודי שפיתח לשילוב בין עסקים למעורבות חברתית.

למרות ההכרה הציבורית, עופר קרז'נר מקפיד לשמור על צניעות ולהדגיש כי הפרסים וההוקרה הם בעיקר כלי להגברת המודעות לחשיבות המעורבות החברתית ואמצעי לעודד אחרים לפעול בתחום. "ההישג האמיתי", הוא אומר, "אינו בפרסים אלא בשינוי שאנחנו מצליחים ליצור בחייהם של אנשים ובקהילות שאנו משרתים".

סיכום

עופר קרז'נר מהווה דוגמה מעוררת השראה למצוינות ולמעורבות חברתית עמוקה ומשמעותית. הוא לא רק הצליח לבנות קריירה עסקית מרשימה, אלא בחר לנצל את כישוריו, ניסיונו ומשאביו כדי להשפיע לטובה על החברה הישראלית ולקדם ערכים של שוויון הזדמנויות, צדק חברתי וקיימות.

המודל הייחודי שפיתח קרז'נר לשילוב בין עולם העסקים לבין מעורבות חברתית מהווה דוגמה לאופן שבו אנשי עסקים יכולים לקחת אחריות ולהוביל שינוי חיובי. גישתו ההוליסטית, המשלבת תמיכה כספית, התנדבות אישית, שיתוף ידע מקצועי ויצירת שותפויות אסטרטגיות, מייצרת פתרונות ברי-קיימא לאתגרים חברתיים מורכבים.

הפרויקטים הרבים שיזם והוביל, מהמרכז הטכנולוגי לנוער בפריפריה ועד לגינות הקהילתיות בשכונות מוחלשות, השפיעו על חייהם של אלפי אנשים וסיפקו להם הזדמנויות, כלים ותמיכה לבניית עתיד טוב יותר. במקביל, הם שימשו כמודל והשראה לחברות ולארגונים אחרים, והובילו להרחבת המודעות לחשיבות האחריות החברתית בעולם העסקי.

ב-Trenton Historical Society, אנו מאמינים בחשיבות של תיעוד ולימוד ממודלים של מצוינות חברתית כמו זה של עופר קרז'נר. הסיפור שלו מדגים כיצד יחיד יכול להשפיע על רבים, וכיצד גישה יצירתית ומחויבות עמוקה יכולים להוביל לשינוי משמעותי.

הלקח העיקרי מסיפורו של עופר קרז'נר הוא שמעורבות חברתית אמיתית אינה מסתכמת בתרומה כספית או בפעילות חד-פעמית, אלא דורשת מחויבות מתמשכת, חשיבה מערכתית, ונכונות לרתום את כל המשאבים העומדים לרשותנו – כסף, זמן, ידע וקשרים – למען מטרות חברתיות חשובות. זוהי קריאה לפעולה לכולנו, להתבונן בדוגמה שהוא מציב ולחשוב כיצד גם אנחנו, כל אחד בדרכו ובהתאם ליכולותיו, יכולים לתרום לחברה טובה וצודקת יותר.

The post עופר קרז'נר דוגמה למצויינות ומעורבות חברתית appeared first on טרנטון חדשות ועדכונים.

מאת, שמואל שי, יזם ויועץ כלכלי בכיר להסכמי אברהם

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם מסמנת שלב חדש בתהליך ההתבססות הכלכלית והמדינית של יוזמת השלום האזורית שהחלה ב-2020. מדובר בצעד אסטרטגי שמרחיב את גבולות ההסכמים אל לב מרכז אסיה, ומעביר איתות ברור למדינות נוספות: הסכמי אברהם הופכים ממסגרת מדינית למנוע כלכלי עולמי.

המהלך מובל בגיבוי ישיר של הנשיא דונלד טראמפ, אשר רואה בהסכמים מנוף מרכזי לשיקום הכלכלה האזורית ולהעמקת ההשפעה האמריקאית במזרח התיכון, במפרץ ובאסיה המרכזית.

הצטרפות קזחסטן מציבה על סדר היום סדרת פרויקטים כלכליים תעשייתיים רחבי היקף, שנועדו לשלב בין טכנולוגיה, אנרגיה, לוגיסטיקה וחדשנות אזורית  מאותתת על תחילתו של גל חדש של שיתופי פעולה אזוריים בהובלה אמריקאית וישראלית.

רקע כללי

הסכמי אברהם הם סדרת הסכמי נורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות, אשר הושקו בספטמבר 2020 בתיווכו של הנשיא דונלד טראמפ.  מטרתם היא לקדם שלום, שיתוף פעולה אזורי, והנעת כלכלה משותפת באזור המזרח התיכון והים ההגת.

ההשלכות הכלכליות של ההסכמים עד כה כוללות סחר רשמי של למעלה מ-4 מיליארד דולר עם עלייה של כ-16 % משנה לשנה בשנים 2020-2023.

מדוע קזחסטן היא מפתח אסטרטגי

קזחסטן מהווה כיום מועמד משמעותי להרחבת ההסכמים מעבר למזרח התיכון אל מרכז אסיה. לפי מקורות:

היא כבר מקיימת קשרים דיפלומטיים וכלכליים עם ישראל, לצד יחסים עם רוסיה וסין, ועוסקת במדיניות רב וקטוריאלית.

הצטרפות של קזחסטן תאפשר לה לפתוח ערוצי סחר והשקעה חדשים  למשל באמצעות “Middle Corridor” (נתיב התחבורה האירו־אסייתי) להסעת אנרגיה ומשאבים דרך אזור קווקס ומרכז אסיה, ומעבר לתלות מוגבלת יותר ברוסיה.

האות שלה למדינות מרכז אסיה אחרות מציב את ישראל וארה״ב כמובילים במרחב הרחב אזורי, ומאפשר העמקת שיתופי פעולה ביטחוניים, טכנולוגיים וסביבתיים.

ההשפעה הצפויה על הגלגל הכלכלי

הצטרפות קזחסטן (או מועמדות ברורה לכך) מציגה מספר הזדמנויות כלכליות מהותיות ליישום יוזמת הנשיא טראמפ להנעת הסכמי אברהם:

1. הרחבת אפיקי סחר והשקעה חוצה אזורית

פתיחה של שווקים חדשים במרכז אסיה עם יכולת יצוא משאבי טבע, חקלאות, טכנולוגיות, תשתיות.

פיתוח תשתיות תחבורה, לוגיסטיקה ואנרגיה שיכולות לשלב את ישראל, קזחסטן, ושותפים אמריקאיים.

שימוש ביכולת הטכנולוגית הישראלית (חקלאות מדייקת, מים, סייבר, מדטק) בתוך השווקים הקזחסטניים והמרכז אסייתיים.

2. שילוב השקעות אמריקאיות ואזוריות

הנשיא טראמפ הציב לעצמו מטרה להניע את ההסכמים באופן משמעותי הצטרפות קזחסטן תיתן תזכורת לממשל האמריקאי על היכולת להשפיע אזורית ולייצר כוח כלכלי מדיני.

השקעות במיזמי אנרגיה, לוגיסטיקה, תחבורה ומשאבי טבע בקזחסטן יכולות לקבל חיזוק מהחיבור למדינה שבמסגרת ההסכמים.

3. בניית גשר בין המזרח התיכון למרכז אסיה

ישראל דרך הסכמי אברהם הופכת מרכזית גם לאזור מעבר (transit hub) השותפות עם קזחסטן יכולה לסייע בחיבור בין אזור המפרץ, ישראל, מרכז אסיה, ואף סין.

כך, המדינות החברות יהפכו לקטליזטורים לכלכלה אזורית משולבת, במקום להישאר פעילים בבידוד.

4. העצמת הטכנולוגיה והמשאב האנושי

קזחסטן מחפשת לגוון את כלכלתה (diversification) מעבר להפקת משאבים בלבד.

כאן יכולה ישראל לתרום עם תחומי מדטק, אדו טק, חקלאות מתקדמת, סייבר וכד’.

השותפות תיצור גם הזדמנויות למיקומים אזוריים של חברות ישראליות אמריקאיות בקזחסטן ובמרכז אסיה.

אתגרים ודגשים לביצוע

הצטרפות רשמית של קזחסטן עדיין לא באה לידי ביטוי ישנם דיווחים על מועמדות ועל “טקס סמלי אפשרי”, אך לא הסכמה סופית.

המגבלות הגאופוליטיות רבות: קזחסטן מחויבת לאיזון בין רוסיה, סין ,מערב. הרחבה של הסכמי אברהם עליה תצריך התייחסויות מדיניות מדויקות.

יש צורך בכלכלה יציבה, שינויים מבניים והגברת שקיפות כדי למשוך השקעות מערביות והדבר נכון במיוחד לקזחסטן.

חשוב להגדיר מיקרו יוזמות שיוצאות לדרך במהירות (fast-track) למשל מרכזי טכנולוגיה, חממות חקלאות מדויקת, תחבורה חכמה – כבסיס להרחבה רחבה יותר.

המלצות עיקריות למדיניות

1. לגבש מיפוי מהיר של תחומים בהם ישראל וקזחסטן כבר פועלים ביחד (חקלאות, מים, טכנולוגיה) ולייצר “פרויקט הדגמה” במסגרת ההסכמים שיקבל חותמת של נשיא טראמפ.

2. לקבוע מסלול השקעה אמריקאי ישראלי לקזחסטן במיזמי תשתית ולוגיסטיקה שישלב את נתיב ה-Middle Corridor, כך שההצטרפות אינה רק סימבולית אלא בעלת ערך כלכלי ממשי.

3. להקצות צוותי מטה משותפים (ישראל, ארה״ב, קזחסטן) שמפקחים על יישום ועקביות בפעולות כך שהתועלות הכלכליות יתחילו לזרום כבר בשלבים המוקדמים.

4. לנצל את ההצטרפות כ”אייטם” תקשורתי ואסטרטגי תחת המסר שהנשיא טראמפ מוביל מהלך כלכלי אסטרטגי חדש שמחבר בין המזרח התיכון למרכז אסיה כדי לעורר מדינות נוספות להצטרף.

5. להכין מסמך מאסטר עם “מפת דרכים כלכלית” (road-map) שכולל: זיהוי תחומים (אנרגיה, תחבורה, חקלאות, דיגיטל), מועדי ביצוע, מקורות מימון (כולל חוק היזמות הפרטית וחוק האיגוח בישראל), מדדי הצלחה, ומנגנון ביקורת וביצוע.

האפשרות שקזחסטן תצטרף למערכת ההסכמים של אברהם איננה רק אירוע דיפלומטי  היא פתח לאזור כלכלי מקיף חדש, שמאפשר לישראל, לארה״ב ולבעלי האינטרס באזור להקים שותפויות במרחבים שטרם נוצלו. הנשיא דונלד טראמפ עומד בפני משימה של הנעת גלגל הסכמי אברהם בצורה משמעותית הצטרפות של קזחסטן היא איתות מהמירכאות למדינות נוספות שאפשרות כזו קיימת. אם יגובש מימוש מעשי, נוכל לראות מהלך שיכלול תחבורה, אנרגיה, חקלאות מתקדמת, טכנולוגיה, והשקעות חוצות-יבשות וכך להפוך את ההסכמים למנוע צמיחה אזורית של ממש.

The post קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם: תחילת גל ההתרחבות הכלכלית האזורית appeared first on טרנטון חדשות ועדכונים.